ידיעה ראשונה

ענת, לילך ושאר הסטודנטים שלום רב,

כבר שבועיים לפחות שאני משוטטת ברחבי האינטרנט קוראת בלוגים כאלה ואחרים. נכנסתי גם לבלוג של רוני חפר, שהוא צייר מוכשר ביותר,  ולבלוג של מורה צעירה, אך לא נגעו בנקודות שממש מעסיקות אותי היום...

העניין שמעסיק את מחשבותיי רוב הזמן הוא עניין הזוגיות. ב"ישיבת הציונים" שקיימנו לפני כחודש בבית הספר שבו אני מלמדת, עברנו ילד,ילד ודיברנו על מצבו: המשפחתי, הפיזי, הרגשי, מצבו הלימודי וכו'. שמתי לב, שכמחצית מהילדים, הם ילדים להורים גרושים או להורים בתהליכי גירושין. ההליך הזה כמובן משפיע על הילדים מהרבה בחינות. עניין הזוגיות קשור לדעתי קשר הדוק גם לחינוך, אין זה פלא שבחינוך הדתי שבו, יש הכנה לחיי זוגיות ומשפחה, יש דגש על הבית היהודי, הגבולות הם מאד ברורים ואין אין-סוף של אפשרויות לגיטימיות כמו בעולם החילוני, אחוזי הגירושין קטנים בהרבה. בעולם הדתי, נישואין זו מסגרת מחייבת וברורה לשני הצדדים, גם הגברים וגם נשים מחוייבים לעשות הכל למען הבית. בעולם החילוני, הגירושין הפכו להיות כל-כך נפוצים שגם אם יש בעיות ואפשר לפתור אותן, יש תמיד את הפיתרון הזה- של הפרידה.  

בתור אמא צעירה (לילדה בת שנה וארבעה חודשים), ובתור רעיה טרייה (נשואה כשנתיים), אני מתמודדת יום -יום עם שותף לחיים, גבר, שמבחינת אופיו, מזגו ומחשבתו הוא בדיוק ההיפך ממני. לעיתים, אנו מפרגנים ואוהבים, מקשיבים ומחבקים, נהנים זה בחברת זו, ולעיתים אנו רבים, מנוכרים, ביקורתיים, כועסים ואפילו שונאים.

אני רוצה להמשיך לחיות ביחד. אני רוצה לחזק את הבית שבנינו יחד, אני רוצה  שנחיה יחד באהבה, בהקשבה, בפרגון, בתמיכה, שנרשה לעצמנו לחלום ולהגשים ושנתמוך אחד בשנייה ללא הרף. מהיום שבתי נולדה ועד היום צפיתי בהרצאות רבות בנושא זוגיות, קראתי המון מאמרים בנושא, והבנתי שזוגיות זה נושא שצריך ללמוד אותו, ושצריך "לעבוד קשה" בכדי לבנות זוגיות טובה ובריאה. גם הפעם הנושא שעניין אותי, וקראתי בלוגים שונים ומגוונים, בלוג של רעיה ממורמרת מ- 20 שנות נישואין לא מוצלחים, כתבה של גבר אוהב שנעזב לאחר 20 שנות נישואין :  http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3255367,00.html

בלוגים על חשיבה חיובית, שבתוכם נותנים גם טיפים לזוגיות:

http://www.shirly.co.il שירלי נס ברלין, מרצה וכותבת על חשיבה חיובית

http://www.derech.net/thinkgood.htm החיים כדרך- הדרך לחיים

הבלוג שבו נעצרתי הוא בלוג של מטפלת זוגית בשם ד"ר נלי שטיין. http://saloona.co.il/nelstein/?p=112

 ד"ר נלי שטיין מפרסמת בבלוג שלה מאמרים ותהיות בנושא זוגיות, מיניות, משפחה, ילדים ונוער. המאמרים שלה קלים לקריאה, מעניינים וגלום בהם ניסיון טיפולי רב. קריאת המאמרים שלה, ובכלל עיסוק בנושא, מביאים אותי להבנה ש"אני לא לבד",  שישנן בעיות שחוזרות על עצמן מזוג לזוג, ושיש דרכים לפתור את הבעיות ולהתגבר על המכשולים. אל הבלוג שלה הגעתי דרך אתר האינטרנט שלה:   http://www.zugiyut.com/about.htm  הבלוג הוא בעיקר מקום עבורה לכתוב מסקנות מקצועיות בתחום הטיפול בו היא מתעסקת, היא גם רושמת בו מחשבות והרהורים אישיים אך לא מתוך חייה הפרטיים. אני חושבת שהדבר שמניע אותה בכתיבת הבלוג זה גם הרצון לכתוב ולהביע את מחשבותיה ומסקנותיה, גם הרצון לעזור לזולת על-ידי חשיפת הידע, וגם פרסום אישי לצורך פרנסה.

 הגבתי בבלוג של ד"ר נלי שטיין לכתבה "כשאתה אומר לא, למה אתה מתכוון?...." שעוסקת בעניין סירוב של גברים רבים להגיע לטיפול זוגי.   

·         נלי שלום רב,

·         קראתי מספר מאמרים שלך ומאד נהניתי. העיסוק בזוגיות הוא כל-כך חשוב ואין סופי , אנשים לא מבינים כמה קשה להחזיק זוגיות טובה ובריאה עד שהם מתחתנים. הכל בחוץ יכול להיות נפלא: עבודה, חברים, משפחה, אך כשיש בעיות בזוגיות יש מין חוסר נחת תמידי…

אני מאד מזדהה עם הכתוב במאמר. הגברים שלנו לא מבינים עד כמה איכות החיים שלנו יכולה להשתפר אם נלך לטיפול זוגי ונשקיע במערכת היחסים שלנו. עזרה החיצונית יכולה לאפשר לנו להבין יותר טוב את עצמנו ואת בן-זוגנו…הלוואי שבעלי ישתכנע.

שיהיה לך שבוע נפלא

מיכל

והיא ענתה לי עוד באותו הבוקר:

אני סבורה שיש עדין משהו מאוד מגדרי בהתנהלות מול טיפול, רפואה ובכלל. יש הבדל עצום בין גברים לבין נשים.אני רואה זאת שוב ושוב בקליניקה. עד כמה הנשים יוזמות, מוכנות להגיע, מוכנות לתהליך ועד כמה הרבה גברים חוששים ממנו ומוצאים הצדקות שונות ל"למה לא"...

שבוע טוב, נלי